מתודולוגיה

מתודולוגיה

מילון זה אינו מבקש להכריע בכל ויכוח על ישראל, ציונות או הסכסוך הערבי-ישראלי. מטרתו מצומצמת ומדויקת יותר: לזהות מונחים אנטי-ציוניים חוזרים, להתחקות אחר שורשיהם ככל האפשר, לתאר כיצד הם פועלים, ולהבחין בין תיאור היסטורי, טיעון פוליטי ושימוש פולמוסי.

1. בחירת המונחים

המונחים נבחרו מפני שהם חוזרים שוב ושוב בשיח בן זמננו, בתרבות המחאה, בספרות אקטיביסטית, בחומרים חינוכיים, בשיח מקוון או בוויכוח מוסדי על ישראל והציונות. הכללה במילון אינה אומרת שכל שימוש זהה; היא אומרת שלמונח יש תדירות ועוצמה ציבורית המצדיקות בחינה מדוקדקת.

2. מה נחשב לשימוש אנטי-ציוני

המילון מתמקד בשימוש המכוון כלפי ישראל, הציונות, ההגדרה העצמית היהודית או מוסדות הנתפסים כהמשך של נושאים אלה. למונח עשויים להיות חיים רחבים יותר מחוץ לשיח האנטי-ציוני. השאלה הרלוונטית כאן היא כיצד הוא פועל כאשר הוא מופנה נגד ישראל או נגד הלגיטימיות הלאומית היהודית.

3. היררכיית המקורות

כאשר ניתן, עדיפות ניתנת למסמכים ראשוניים: חוקים, אמנות, הצהרות ארגוניות, נאומים, חוברות, חומרים ארכיוניים, דוחות רשמיים ופרסומים מקוריים. לאחר מכן נעשה שימוש במחקר משני כדי לספק הקשר, פרשנות ומחלוקת. רשימות "קריאה מומלצת" מכוונות את הקורא למקורות המשך רציניים, ו"מקורות" מתעדת את העבודות ששימשו לכתיבת הערך.

4. שושלת היסטורית

כאשר למונח יש היסטוריה ניתנת למעקב, המילון רושם את השושלת הזו בזהירות רבה ככל שהראיות מאפשרות. חלק מן המונחים צמחו מתוך תיאוריה פוליטית; אחרים עברו דרך מערכות תעמולה, תנועות אקטיביסטיות, מסגרות אקדמיות או מסורות פוליטיות אזוריות. במקרים מסוימים, אותו מונח צובר כמה שושלות במקביל.

5. טענות שבמחלוקת

לא כל טענה הנדונה כאן מוכרעת מעבר לכל מחלוקת. כאשר הראיות מעורבות, המילון מבקש לומר זאת. הסטנדרט אינו למחוק מחלוקת אלא למנוע מחוסר דיוק להופיע כעובדה מוסכמת. סיסמה יכולה להיות חזקה רטורית ובכל זאת חלשה אנליטית.

6. תחום

הפרויקט הוא מילון, לא היסטוריה פוליטית מלאה ולא מסמך מדיניות חוץ. הוא ממפה שפה. הוא שואל מה פירושם של מונחים, אילו היסטוריות הם נושאים, ואיזו עבודה הם עושים בטיעון. הוא אינו טוען שכל מבקר של מדיניות ישראל הוא אנטי-ציוני, וגם לא שכל ביקורת חריפה על ישראל היא אנטישמית. הוא כן טוען שאוצר מילים חוזר ראוי לבדיקה, במיוחד כאשר הוא מגיע טעון מראש בשיפוט מוסרי.

7. אופן השימוש לקורא

יש לקרוא כל ערך כתדריך תמציתי. ההגדרה פותחת את המונח בשימושו העכשווי. הטקסט הראשי מסביר את תפקודו ואת שורשיו. חומרי הצד מספקים ארגונים, קריאה מומלצת והפניות מקור. "מונחים קשורים" מציגים שכנים מושגיים. כאשר ישנם, סימני מקור משולבים מפנים קטעים רלוונטיים אל לוח המקורות.